ארגון חברות האבטחה בישראל הינו הגוף היציג והבלעדי של ענף השמירה והאבטחה בישראל. 

מטרותיו הינן לאגד את חבריו, לייצגם בפני מוסדות המדינה, לטפל במכלול הבעיות המקצועיות הרלוונטיות לענף האבטחה, לטפח את תודעת שירותי האבטחה וערכיותם באבטחת רכוש ואדם, ולנקוט בצעדים ארגוניים וציבוריים לרבות יוזמות חקיקה לשם קידומם של נושאי האבטחה והסדרת העסקת עובדי הענף. 

על הארגון נמנות 110 חברות אבטחה, וכארגון מעסיקים הינו פועל בשותפות עם ההסתדרות הכללית לגיבוש הסכמי עבודה קיבוציים, על מנת להגדיר ולהבטיח את מלוא זכויותיהם של 80,000 העובדים המועסקים בחברות האבטחה ומוצאים את פרנסתם במגוון תפקידי האבטחה באלפי גופים במגזר הציבורי והפרטי: 

הארגון חבר בנשיאות הארגונים העסקיים ומקיים קשרי עבודה הדוקים עם משרדי הממשלה וגופי הרגולציה המשיקים לו, בהם – המשרד לבטחון פנים, משרד הכלכלה (התמ”ת), משטרת ישראל וועדות הכנסת. 

המציאות הביטחונית הישראלית ולבטח זו שהחלה באוקטובר 2015 בתופעת פיגועי הבודדים, אינה מותירה כל ספק בצורך לשילובן של חברות האבטחה, השמירה והמוקד במאות מוסדות, חברות וארגונים שמעניקים שירותי אבטחה מגוונים, הן באמצעות כוח אדם מוכשר ומיומן והן באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. 

משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות ציבור, מתקני תשתית החשמל הגז והמים, רכבת ישראל, התחבורה הציבורית, מוסדות החינוך, נמלי התעופה והים, חברות התקשורת, מתקני ספורט בידור ואירועים, רשתות קימעונאיות, מתקני משטרה ומערכת הביטחון, בתי חולים, ענף המלונאות וגופים רבים אחרים מקבלים כיום שירותי אבטחה על בסיס ההנחייה המקצועית, הפיקוח והבקרה של המשרד לביטחון פנים וחטיבת האבטחה במשטרת ישראל. 

חברות האבטחה 2022 מהוות את אחד מענפי המעסיקים הגדולים במשק ומהווים את הכוח השלישי לאחר צה”ל והמשטרה באבטחת המרחב הציבורי. 

בשירותי האבטחה משיג המשק בישראל הגנה על אדם ורכוש, מניעת פעילות פח”עית, מניעת אלימות ועבריינות, שמירה על הסדר הציבורי ומתן תחושת ביטחון לציבור. 

חברות האבטחה כולן סמוכות ומחויבות להסכמים קיבוציים אשר קיבלו תוקף של צווי הרחבה, ואלו חלים על כל העוסקים בשירותי השמירה והאבטחה. 

ההקפדה על כיבוד חוקי המדינה, חוקי המגן בעבודה וכיבוד זכויות העובדים הינם נר לרגלי חברות האבטחה. הארגון וההסתדרות אף מפעילים מנגנון אכיפה בקרב חברות הארגון, לשם אבטחת זכויות המועסקים על ידם. 

במהלך השנים האחרונות נחתמו הסכמים קיבוציים במגזר הציבורי והפרטי אשר שיפרו באופן ניכר את תנאי העסקתם ושכרם של העובדים. הסכמים אלו מכילים רכיבי שכר דוגמת – הפרשות לגמל, קרן השתלמות, דמי הבראה וחופשה, מתנות חג ונוספים, המקבילים לאלו של עובדי המדינה. 

משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, גופים סטטוטוריים, גופים נתמחים וכל העסקים הפרטיים אלו הכפופים לחוק רישוי עסקים ואחרים, מחויבים להסכמים אלו בשיפוי מלא של חברות האבטחה בתשלום רכיבי השכר לעובדים. 

שיפור תנאי העסקה מביא עמו אטרקטיביות יתר לעיסוק בתפקידי האבטחה, מחויבות יתר של העובדים לתפקידם, שיפור הדימוי והתדמית של הענף והמועסקים בו, ותחושת השתייכותם לאבטחה כמקצוע. 

ענף האבטחה בישראל פועל במסגרת של סביבה תחרותית, בין אם על בסיס חוק חובת המכרזים ובין אם על בסיס הצעות לגופים שאינם כפופים לחוק זה. 

תחרות עסקית הינה לגיטימית כל עוד הינה מתקיימת בגבולות החוק להגברת האכיפה אשר בא לשמור על תחרות פרועה ומניעת קיומם של מכרזי הפסד. 

התחומים המקצועיים – המשיקים לאיכותו של איש האבטחה, נבחנים מעת לעת בהתאם לרמת האיום ורוח התקופה. נושא נשיאת הנשק עבר בשנים האחרונות שינויים רבים, תנאי הסף להקמת חברות האבטחה הוחמרו, והחוק להגברת האכיפה הביא לשיפור ביחס בין מזמיני השירות לבין חברות האבטחה.